רון, כל הכבוד. שעה שלמה אתה מחזיק את ההצגה לבד. באומץ עם סיפורים מרתקים ובכישרון גדול. לחייך.

(גלית ישראל)

רןן, תודה רבה מעומק הלב! יישר כח והנאה בהמשך מסלול החיים. הצגה מלאת כנות ואופטימיות בתוך המציאות שאינה קלה. מרגש!

(אריק רז)

תודה רבה, על הצגה מרגשת ונוגעת ללב. הצלחת להחזיק את הקהל דרוך וקשוב במשך שעה שלמה. בהצלחה רבה.

(הדס)

רון יקר, ההצגה מדהימה!!! מרגשת! ולא משאירה עין יבשה. לפחות לא אצלי. מעריכה מאד על הדרך ועל העשייה והכישרון הרב.

(רחל רייכמן ,יעד)

~ 

נגעת בי במקומות היותר מרגשים, כואבים אמנם, אבל מחזקים ונותנים לי, כמו לך, רוח גבית להמשיך לשרוד, לחיות ולאהוב למרות "הפגזים", שלא מפסיקים ליפול מסביבי ולפעמים גם עלי. תודה.

(צור פורת, יעד)

התרגשתי עד דמעות, אתה פשוט גדול מהחיים!!

(רותי ריינר, יובלים)

כותבת לך מלים על החוויה הנפלאה שעברתי אתמול כשראיתי את הצגת היחיד שלך. לפני הכל - לפני הסיפור, לפני ההתרגשות, לפני הדמעות, לפני הכל אתה קודם כל שחקן. שחקן מדהים, מוכשר, שחקן בכל רמ"ח איבריך ושס"ה גידיך. קיבלת מתנת אל - כישרון משחק יוצא דופן. ברכות. אם לא היית מקשיב לאבא מיכאל ונשאר עם המשחק כמקור התפרנסות היית מגיע רחוק מאד אבל היית נשאר עני... אז צדק אבא שדחף אותך למהנדסות מחשבים. הסיפור האישי שלך כל כך נגע בי. היטבת יחד עם הבמאי לספר אותו כך שתמיד היה בו את מה שנחוץ לסיפור טוב - עלילה מרתקת, מתח והמון רגש. הצלחת להעביר בשפת הגוף ובמימיקה המצטיינת שלך את כל חוויות החיים המשמעותיים שבחרתם להביא בהצגה ולכן עבורי זו הצגה מצויינת כי היא מלאה ברגש. הצגת יחיד היא ההצגה הכי קשה לשחקן. אין מי שיישא איתך בנטל. אתה לבדך על הבמה וצריך להחזיק את הקהל איתך לאורך המון זמן. בראבו - עשית זאת ובגדול.

(פנינה קדם, קיבוץ עברון)

ההצגה מדברת עליך אך גם על כולנו. מקווה שתמשיך ותופיע בעוד הרבה מקומות. כל הכבוד על האומץ לעמוד בפני הקהל ולחשוף את מסע חייך המרתק! שאפו!!

(הלן, יעד)

תמיד שיחקת את עצמך. הפעם שיחקת אותה. הצגה מרגשת וסיפור מרתק. יישר כוח על האומץ וההופעה! מרגש, מאד נוגע! תמשיך ותמשיך...

(צביקה וייסברוד, יעד)

לקח לי זמן "להכנס" להצגה, אבל "כשנכנסתי" זה היה חזק - מעלה בי שאלה גדולה, קיומית על החיים שלנו ובכלל - מה אמיתי, מה לא. האם מה שאני רואה מול העיניים הוא אמיתי? מה מקום המחשבות שבראשי - במציאות האמיתית? החיבור הדק בין הטירוף והשפיות? אולי אין דבר כזה? האם יש מישהו/משהו שמכוון את חיינו? המחבר? אלוהים? כלום? טבע? קארמה? מעורר מחשבה, לא פשוט, מזעזע מעט את אמות הסיפים.

(נ. כפיר, מנוף)

אתם קוראים לעצמכם "חובבים" אך המשחק שלכם ממש מקצועי ומעולה! נכנסתם לדמויות בצורה נפלאה ומאוד מאוד אמיתית ומשכנעת. ההצגה היתה תענוג צרוף! תודה על החוויה הנפלאה שהענקתם לנו.

(ל. ור. שניידר, מנוף)

~ 

במשך שעה ורבע החיוך לא ירד משפתי. ולא בגלל שההצגה מצחיקה, אלא מרוב נחת מהמשחק המעולה. והבימוי: אין רגע אחד של נפילת מתח בהצגה. תפאורה מינימליסטית אך יפה, אביזרים מיוחדים שמוסיפים מאד למופע. בקיצור מופע מקסים!!!

(יהודית סלע, קורנית)

~ 

היתה חוויה מדהימה, מיוחדת במינה! המחזה מרתק, המשחק מעולה, תפאורה נהדרת, הכל כל כך אינטליגנטי, יצירתי בהמון המון רבדים. בקיצור - אני ממליצה מאד מאד לראות את ההצגה.

(דיתי שלומי, טבעון)

בשם לשכת בני -ברית "יחדיו" בקרית -חיים, אני רוצה להביע את תודתנו על הופעתכם עם ההצגה "אומנות"בלשכתנו. ההופעה היתה מעניינת ויפה. הדרך בה הופעתם ,שהורידה את המחיצה בינכם, השחקנים ובינינו הצופים, היתה מרכיב נוסף שנתן עניין ומעורבות של הקהל. האנשים הגיבו בסוף ההופעה על תוכן ההצגה וצורת ההופעה. 
נהנינו מאוד ואנו בהחלט ממליצים גם לאחרים להנות מהצגתכם.

(ועדת תרבות לשכת "יחדיו", בני-ברית, קרית חיים)

~ 

החוויה שמקבלת אותך הצופה בכניסתך לאולם ההצגה שונה ומיוחדת... השחקנים שותפים למעגל הצופים. הם משתמשים בקהל הצופה כקבוצה, קבוצת תמיכה. נוצרת אינטימיות מופלאה ההופכת את הצופה לפעיל וגורמת לו להזדהות מלאה בדמויות. המשחק הינו מקצועי, אמיתי ומשכנע. הדילמות שמועלות בהצגה הן רלוונטיות תמיד ומוצאות מקום ומחשבה בלב הצופה.
נהניתי מאוד!

(טל ברקוביץ', ועדת תרבות 'אביבה', מצפה אבי"ב)

תיאטרון "נפקא מינה" ממשגב בהצגה "אמנות".
ביום חמישי עליתי למועדון במצפה אבי"ב להצגת תיאטרון "נפקא מינה" בהצגה "אמנות". חברי התאטרון הם שלושה מתושבי משגב: יוסי קראוס, רון מנדל ואודי נח, שמעלים את ההצגה בבימוייה של ענת קרטס. הצופים יושבים במעגל, כאשר השחקנים יושבים וקמים מתוך המעגל, באופן שמכניס את הצופים כקבוצת תמיכה לתוך ההצגה באינטימיות מרתקת. לאחרונה זכתה ההצגה במקום הראשון בפסטיבל "כל הארץ במה" בצוותא תל אביב. רמת המשחק נהדרת, ולא מביישת שום תיאטרון מסחרי.
ממליץ מאוד לכל הישובים להזמין את ההצגה.

(רון שני, ראש המועצה האזורית משגב)

הצגה מעוררת מחשבה, עשוייה במקצועיות, המון יצירתיות מעוררת השראה. ממש ממליצה!

(רחל שני)

~ 

ישבנו במעגל במועדון החברים ביעד, אנחנו הצופים ושחקני תיאטרון נפקא-מינה.
שלושת השחקנים המצוינים, חברינו מהישוב והאיזור, הציגו תיאטרון נקי, כן ומשכנע. גוללו את סיפור המחזה לפנינו, כמעט ללא תפאורה ואביזרים. הקהל הקשיב בעניין, הגיב בפרצי צחוק, בהנהון ראש להסכמה, ולעתים מחה דמעה. בסיום המחזה התפתח דיון בין המשתתפים, קהל ושחקנים. שמענו זוויות ראייה שונות לגבי החוויה המשותפת שעברנו, כולל השקפה של בני נוער על עצם האפשרות של אדם מבוגר לעסוק במשחק ברמה גבוהה, למרות שלא בחר בתיאטרון כמקצוע.
כולנו נהנינו מערב מעניין ומחוויה מיוחדת. בנוסף, נוכחנו ש"יש נביא בעירו", וקיבלנו דוגמא ומופת לעיסוק רציני באמנות כתחביב.

(ועדת תרבות יעד)

...במשיכת מכחול נוצרת מריבה כמו בחיים. נוצרת מערבולת והמערבולת הזאת מתאפשרת בזכות העמדתכם במעין משולש על ה"במה" משולש הנבלע בתוך מעגל הקהל וזורם בדיאלוג ביניכם ובהליכתכם אל התמונה הלבנה ואל הכסאות, זרימה המעניקה ספירלה של שקט... כאילו ברור שהמריבה תישכח בסופו של דבר...

(שרה זרח)

~ 

ההצגה זכתה במקום הראשון בפסטיבל. נימוקי השופטים: תיאטרון מלא תעוזה, הדרכת שחקנים טובה ומרגשת, עבודה נקיה ומדוייקת

~ 

ברצוננו להביע את התרשמותנו מצפיה בהצגה "אומנות".
ציפינו להצגה של חובבים והופתענו לגלות שחקנים מוכשרים, שבמשך ערב שלם מגלמים שלוש דמויות שונות זו מזו, מצליחים לשמור כל אחד על אופי הדמות שהוא מגלם בצורה מאוד משכנעת. המחזה עצמו דורש עומק ורצינות רבה. היה מרתק לראות כיצד אתם שומרים על רמת ריכוז ומתח כה גבוהים במהלך כל ההצגה.
בסיום נשארנו עוד זמן רב בתחושת החויה החזקה שהותירה הצפיה בהצגה ובמסרים שלה. זה בהחלט חומר למחשבה על מהות היחסים שכולנו קשורים בהם...
בשמנו ובשם החוג החברתי תודה עמוקה, וכבר מחכים להצגה הבאה.
בהצלחה רבה ביתר ההופעות, בברכת שנה טובה ופוריה!

(מלי ומשה מלק)

~ 

לחבורת נפקא מינה.
כדרכם של דברים טובים... שמעתי עליכם במקרה. חייבת להודות שהייתי סקרנית. 
לא הצלחתי לפגוש אתכם ולצפות בהצגה מבעוד מועד ובכל זאת היה לי ברור שיש פה משהו טוב. 
לא התבדתי! להיפך! הופתעתי לטובה!
כנציגת וועדת תרבות בלוטם הזמנתי אלינו את ההצגה ״אמנות״ לערב שישי במועדון היישוב. ההענות ביישוב היתה נהדרת וכך גם התגובות. הצגה מהודקת היטב וקולחת. נוצרה אינטימיות בחדר מבלי שתהיה פולשנית או לא נעימה. 
צחקנו לא מעט במהלך ההצגה ובעיקר הבטנו במראה של עצמנו. נפגשנו עם סיפור מהחיים של כולנו. 
חברה הייתם גדולים!
ואם שואלים? אז אני ממליצה.

(אילה, וועדת תרבות לוטם)

~ 

שבת בערב, מוזמנים ל"הצגה" אצל השכנים. הצגה בבית? נשמע מעניין. הלכנו. 
יושבים. שותים משהו. מקשקשים. לידי יושב מישהו לא מוכר. בצד השני של החדר יושב עוד אדם שלא נראה מהשכונה. מי הם? האם הם השחקנים של ההצגה? אולי כן, אולי לא. זה שיושב לידי קורא ספר. הוא השחקן? עוד אורח שמעביר ככה את הזמן? מה בדיוק קורה כאן? פתאום הוא מניח את הספר ומתחיל לדבר. ואז קם אחר לא מוכר ועונה לו, ובעוד רגע מצטרף גם השלישי. והנה אנחנו בתוך מחזה שלם שעוסק במה זו אמנות. ובאמת - מה זו אמנות? חלק מהחיים? נשגבת מהם? ואולי בכלל, כמו בהצגה הביתית בה אנחנו קהל וגם קצת משתתפים, כמה משיכות סתמיות של לבן על לבן, או איזשהו כלום אחר? ובעיניים של מי? 
ובתוך כל אלו השחקנים מתחילים להעלות שאלות על חברות, ועל תמיכה, ועל משמעות. ואנחנו - כאמור, יושבים אצל השכנים, בין חברים. אבל גם בתוך הצגה. וגם השחקנים - בקטעים בהם אינם חלק מהמתרחש עם "במת" מרכז הסלון חוזרים ומתיישבים. ביננו. אחד לידי. מביך קצת. או אולי לא. מעניין. 
והכל מתערבב. כמו בחיים. 
השחקנים - ממש מקומיים, אבל גם ממש שחקנים, כל אחד מהשלושה נכנס לגמרי לדמותו ומשחק אותה להפליא. הבמה - כאמור - הסלון של השכנים, התפאורה - לא באמת קיימת. והקהל - אנחנו, כל אחד מאיתנו. אמנות - פשוט חלק מהחיים. 
תודה על חוויה מרעננת ומעניינת, כביכול באמצע היומיום - ובכל זאת מרתקת. ממש אמנות!

(מיכל)

ליוסי ואודי שלום,

אתמול צפיתי במחזה "סיפור גן החיות" יחד עם עוד חברי יובלים, שבוצע על ידכם בצורה מעוררת השראה ומחשבה. המחזה מספר על מפגש בין פיטר – בורגני / יאפי כל אמריקאי המנהל הוצאה לאור ובין ג'רי - צעיר תימהוני ובודד.  המפגש מתרחש על ספסל בסנטרל פארק, ומתפתח באופן מרתק אל סופו הבלתי נמנע. המחזה בנוי כמעין דיאלוג בין השניים, אך למעשה זהו מונולוג ארוך בן שעה בו מספר ג'רי (אודי נח), לפיטר (יוסי קראוס המשחק בכישרון רב וכמעט ללא מילים), את סיפור חייו ואת הקורות עימו. המחזה מדבר בעצם על מפגש לכאורה אקראי בין שני עולמות שונים ובוחן באופן מעורר מחשבה את ה"מרחק" בין עולמות אלו, ואת התוצאות המפתיעות אליהן הוא מגיע בסופו. לכל אורך המחזה מרחפת השאלה הסמויה מעל ראשי הצופים ומעל ראשו של פיטר  - מדוע בעצם הוא נשאר לשבת על הספסל ומקשיב לסיפורו של ג'רי – ספק תימהוני, ספק מאיים. לי לפחות הזכירו המחזה והתגלגלותם של האירועים את ספרו המצוין "מוסיקת המקרה" של פול אוסטר, שגם בו מתרחשים האירועים כאילו מכוח עצמם ומובילים אל סוף טרגי ובלתי נמנע. בסופו של דבר מתרחשת במחזה מעין טרגדיה מודרנית הנעה בין שני כוחות הבחירה והגורל, והשאלה שכל צופה צריך לשאול את עצמו, מהו משקלו של כל גורם בחייו.

תודה על ערב מרתק ומעורר מחשבה.

(יאיר אביגדור, יובלים)

~ 

ליוסי ואודי שלום,

ביום חמישי, 1 בנובמבר 2012, העליתם בפנינו בטל אל את ההצגה "סיפור גן חיות". אנו רוצים להודות לכם על ערב קסום זה ועל החוויה המיוחדת שחווינו איתכם. בחכמה וברגישות הצלחתם לשזור מארג של חיים שלמים, שאותם הבאתם בתמציתיות לרמת ביצוע משכנעת ואמינה.

קרבתו הפיסית של הקהל תרמה אף היא לאווירה המחשמלת. הקהל הביט בהשתאות ובדממה בשני השחקנים המביאים את העולם הדק של הנסתר והגלוי.

הסוף הדרמתי של ההצגה השאיר טעם של עוד, ולטעם הזה ניתן מענה בדיאלוג שהתקיים לאחר ההצגה. בתבונה עניתם על שאלות הקהל ועוררתם אותו לחשיבה. בסיום הערב נותרנו עם שאלות, תהיות לגבי המר והמתוק, העיקר והטפל, מהות החיים, קיומם וחשיבותם.

תודה לכם.

(וועדת תרבות, טל אל)

~ 

לא בכל יום מזדמן לקהל הרחב להיות שותפים לחוויית תיאטרון ייחודית ואיכותית. נפקא מינה, תא תיאטרון זעיר, יוסי קראוס ואודי נוח תושבי משגב, (עיסוקם העיקרי ופרנסתם בתחום  היי-טק), "מורעלי במה" לחלוטין, ושאין לטעות באדרנלין אשר מזין אותם בזמן הופעתם, מצליחים באמצעים פשוטים "להחזיק קהל" כשעה, קשוב לדיאלוג מורכב בין שני אנשים הנפגשים ב"מקרה" על ספסל בגן ציבורי.

זהו תיאטרון נטו איכותי, עשוי היטב ברמה מקצועית, חף מפירוטכניקה מיותרת, מאתגר את הקהל לחשיבה, מחייב השקעת קשב ומעקב אחר הטקסט. לאט לאט קורם עור וגידים תרחיש, אשר מגיע לקליימקס בלתי צפוי, המשאיר את הצופה מאולץ לאינטרוספקציה. נראה שכל אדם חווה בחייו סיטואציות הנוגעות בשולי הטקסט המוגש, וזה כמובן מסביר יותר מכל את ההשתתפות הערה של הקהל בתום ההצגה, ברב השיח שהתקיים. למרות שהמחזה נכתב לפני עשרות שנים עדיין עקרונותיו האוניברסאליים האנושיים, רלוונטיים גם בזמנים אלה ממש.

נראה שגם עבור השחקנים הרב שיח משמש כמכשיר אפקטיבי ביותר לקבלת פידבק שתרומתו למיטוב המופעים העתידיים אינו מוטל בספק.

"סיפור גן החיות", תיאטרון נפקא מינה- מומלץ ביותר, להזמין ולצפות בכיף בחבורה קטנה ואינטימית, להגיע ב"מוד" נפשי הערוך לטקסט מורכב, ותוך כדי כך גם לעודד ולהעצים פעילות תרבותית "משלנו" בקרב תושבי משגב.

(דר' בן-צרויה יצחק, קבוצת 50+, לבון)

~ 

כל הכבוד על המקצועיות והרצינות בה הוגשה ההצגה. ניכרת ההשקעה בהכנה. שניכם שחקנים מאוד מוכשרים והצלחתם להעביר לקהל את המסר המאוד מיוחד של המחזאי. תודה שאיפשרתם לנו לחוות את החוויה המיוחדת. מחכים להצגה הבאה.

(זהר חזן, חוג בית "מועדון אין-שם")

~ 

ביום שישי ה-5 באוגוסט 2011 הועלתה במועדון בקורנית ההצגה "סיפורי גן חיות" פרי עטו של אדוארד אלבי, בבימוייה של ענת קרטיס מקורנית ובכיכובם של אודי נח מאבטליון ויוסי קראוס ממנוף, מבית היוצר של תא התיאטרון "נפקא מינה".

ההצגה נסבה אודות שני אנשים זרים שנפגשים באופן אקראי בפארק והדינאמיקה שנוצרת בין השניים.

צפינו בקשב רב ובהנאה מרובה בעלילה המתפתחת שהוצגה בכישרון רב על ידי שני המשתתפים עד סיומה המפתיע והבלתי צפוי. על המתח ששרר בעת המופע תעיד הדממה ששררה במהלך ההצגה ועל ההנאה המרובה יעידו מחיאות הכפיים הממושכות שזכו להם שני השחקנים והבמאית. גם לאחר תום ההצגה הצופים המשיכו לשבת במקומם כמסרבים ללכת וכמצפים לעוד.

יש לציין שהמשחק אינו מקצועם של אודי ויוסי אך ההצגה הועלתה במקצועיות ובמיומנות גבוהה ומשכנעת ולמרות התפאורה המינימליסטית הרי שהתחושה הייתה כאילו אנחנו נמצאים בתיאטרון ובתוך פארק.

אנו ממליצים בחום ובאהבה על ההצגה בשל איכותה וגם כי "הם משלנו" !

(ועדת תרבות, קורנית)

~ 

ברצוננו להודות לכם על החויה היחודית והמהנה. למרות הערב העמוס בטלויזיה משחק כדורגל וגמר האח הגדול היתה נוכחות של קהל שוחר תיאטרון אשר נהנה מההצגה. נחשפנו לחוית תיאטרון מהנה ומיוחדת אשר הוצגה לפנינו על ידי שני שחקנים מעולים מתיאטרון "נפקא מינה". אודי נח ויוסי קראוס הראו לנו שגם מול תפאורה מינורית בצירוף קהל קטן ואיכותי אשר הפך מיד לחלק בלתי נפרד מהמחזה, הפגישה המיקרית על הספסל בפארק והשחקנים גוררים את הצופה עימם וחושפים בפנינו את נבכי נשמתם של הדמויות וגרמו לנו להנאה וריגוש במישחקם הסוחף.

(פרץ טסטה, יו"ר קתדרה, כפר ורדים)

~ 

התרשמתי עמוקות הן מיכולת המשחק המדהימה וכן ההשקעה בטקסטים. ההצגה היתה מהנה וגם השיח לאחר ההצגה היה מעניין – מומלץ.

(ועדת תרבות, קיבוץ יסעור)

~ 

לצד היתרונות הגדולים, למגורים בישוב קטן בפריפריה ישנם חסרונות שעיקרם- זמינות נמוכה של שירותים ומשאבים בתחומים שונים, בינהם תרבות. אולם לעיתים, דווקא הפריפריה מזמנת חוויות תרבותיות מרעננות ומשמעותיות אשר הגרים בערים הגדולות פחות נחשפים אליהם.

תיאטרון "נפקא מינה" הוא דוגמא מצוינת לאיכות פריפריאלית ייחודית זו.

צפיתי בהצגת בכורה של המחזה "גן החיות" שהועלתה בישובי. מהרגע הראשון ולכל אורך המחזה התאפיינה ההצגה בשילוב מרתק של מינימליזם לצד מקסימליזם.

מחד, עיצוב התפאורה, מיעוט השחקנים, מיעוט האביזרים, הקשר הבלתי אמצעי בין השחקנים לקהל, ללא במה או כל הפרדה אחרת- כל אלו היו מינימליזם בהתגלמותו. מאידך, עושר ההבעה, האיכות המקצועית חסרת הפשרות, הרבדים האנושיים הרבים שנחשפו במהלך ההצגה, העוצמות הרגשיות אשר סייעו לשני השחקנים המוכשרים- אודי נח ויוסי קראוס ליצור דמויות משכנעות וסוחפות, תנועת השחקנים לאורך ההצגה והאופן בו היא שירתה את ההצגה והמסר- מקסימליזם.

הצופה בהצגה "סיפור גן החיות" בביצוע תיאטרון נפקא מינה, זוכה ליהנות מכל העולמות:

הבחירה האמיצה במחזה של אדוארד אולבי, מאפשרת לצופה נקודת מבט לא שגרתית על נושאים רלוונטיים בינהם: בורגנות המתקיימת לצד שוליים של החברה, בחירה חופשית אל מול גורל, סבל ואושר אנושי, גדולת וקטנות הרוח האנושית.

המשחק והבימוי הינם מקצועיים לעילא ולעילא ויחד עם זאת, זוכה הצופה ליהנות מהיתרונות של תיאטרון לא ממוסד: ניכר כי השחקנים, אשר משחק אינו עיסוקם המרכזי אינם עושים זאת לצורכי רווח או לשם שמיים , אלא פשוט מתוך הנאה טהורה ושלמה מתיאטרון- הנאה אותה חולקים עמם הצופים.

המנעד הרגשי, סוחף את הצופה לרגעים של חיוך לצד רגעים בהם ניתן להרגיש היטב את הקרביים מתכווצים מעוצמת החבטה.

כל זאת- קרוב לבית, בעלות מינימאלית ובאווירה יישובית אינטימית.

אם ההצגה הגיעה אל מפתנכם, אל תפספסו את ההזדמנות. רוצו.

(טל רטנר, ועדת תרבות, מנוף)